עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אם מישהו רוצה (:
paintingsunlight@gmail.com
חברים
רֵײזָאTien
על עצמי

"...color my life with the chaos of trouble..."

תקראו לי אלמה, לשם הסודיות (וגם לשם ההנאה בלהיות ההיא שתמיד חלמתי להיות, עם השם שתמיד חלמתי שיהיה לי)
אני רק נערה. הייתי פה פעם ואני מנסה לחזור, מתוך שאיפה לשפיות ויותר מזה, כדי להמשיך לחשוב ולחלום בהקיץ
אני מתוסבכת, ברור, אבל אני רוצה להאמין שכולם מתוסבכים.
אני אוהבת לאהוב ואני אוהבת להתאהב, בעיקר בקונספטים וברעיונות של דברים. אני בעיקר מפחדת להתמודד עם המציאות
אני אוהבת לכתוב.
Every SIngle Night

I just wanna feel everything

כאבי גדילה

25/03/2020 11:54
Almighty
עברתי היום על תמונות ילדות שלי, ועדיין לא יכולתי להוציא את השנאה מהראש.
כמה חולה אני יכולה להיות כדי להסתכל בעיניים של תינוקת בת חצי שנה ולהגיד שהיא שמנה?
אני מסתכלת בתמונות האלה ומרגישה פספוס, פספוס כל-כך צורב וכואב שזה קשה להכיל את כולו. על הילדה המושלמת עם העיניים הכחולות וההורים המושלמים בבית המושלם. ילדה שגדלה להיות ההפך הגמור.
העיניים כבר לא כחולות, הריסים הארוכים נשרפו בתאונה. השומן נשאר, ההורים קצת פחות. 
אושר צרוף בעיניים כחולות, אושר שכל-כך קשה למצוא בתמונות שלי בחמש שנים האחרונות פחות או יותר. ואני לא מסוגלת להפסיק לבכות על זה. בעיני רוחי אני נמצאת בלוויה של עצמי, אני הקוברת ואני המספידה ואני המנוחה, הכל באחת. ואני צריכה להמשיך לשאת על גבי את עול התקוות של הילדה המאושרת שמתנפצות שוב ושוב ושוב.
אני לא יודעת איך לחזור להיות מאושרת, וזה מפחיד אותי. אז אני בוכה.

רֵײזָא
25/03/2020 23:35
אני המומה.
ואני עצובה.
ואני רוצה.
ואני לא יודעת איך להגיד ומה לענות.
ואין לי מקום להגיב,
אבל
השורה הבאה הבאה מוקדשת בשבילך,
כשהבסיס שלה הוא אהבה :
Barbie Blondush
26/03/2020 02:53
אושר הוא חגיגה של עצמך. של מי שאת, של היופי שלך, של העיניים הכחולות, של תקופה, של גדילה, בגרות, הבנה ועוד כל כך הרבה שאת בוחרת. אגב, הייתי מוסיפה לחגוג את השומן.

לא קל להשאר תמיד מאושרים, אבל כמו הכל, זה בא והולך - אבל תמיד יחזור
רֵײזָא
26/03/2020 03:17
מסכימה ממש, איזה כיף שנתת לה תגובה כל כך תכלסית
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מרץ 2020  (14)
At Eterinty's Gate

?What do you paint
.Sunlight -
3>

It's that thing when you're with someone, and you love them and they know it, and they love you and you know it... but it's a party... and you're both talking to other people, and you're laughing and shining... and you look across the room and catch each other's eyes... but - but not because you're possessive, or it's precisely sexual... but because... that is your person in this life. And it's funny and sad, but only because this life will end, and it's this secret world that exists right there in public, unnoticed, that no one else knows about. It's sort of like how they say that other dimensions exist all around us, but we don't have the ability to perceive them. That's - That's what I want out of a relationship. Or just life, I guess.